1000 משל החול, ואיפה היא נמצאת כל השבוע? אצל משה רבינו ע"ה - והוא נותן לנו אותה בקבלת שבת כמו שמבואר אצל רבינו האריז"ל, והוא תיקן לנו לומר מזמור שיר ליום השבת מיד לאחר אמירת "באי כלה, באי כלה שבת מלכתא." [לכה דודי לרבינו שלמה אלקבץ, והוא רבו של הרמ"ק, האריז"ל ומרן הרב יוסף קארו זצ"ל] ומה הטעם שאסור להפסיק ביניהם? כי משה רבינו בא לבית הכנסת ונותן לנו נשמה יתירה ועכשיו חייבים להודות לו על כך -- כי מזמור שיר ליום השבת, שהם ראשי תיבות = ל-מ-ש-ה ~פרי עץ חיים שער השבת, ו
And so do we attribute thanks to him in the morning when saying:
"Yismah Moshe..."
"Let Moses be happy with his portion [souls/lights] for you called him an "eternal servant" and you gave him a glorious crown on his head..." Since at the sin of the golden calf it is written (Shemot 33:6): "the children of Yisrael divested themselves of their "finery" [extra souls]..." And the Hida [R' Hayim Yosef David Azulai] explains that even though we lost these "finery" [lights], along came Moshe Rabeinu and "took them" [into his portion] as stated in the next verse: 7. "And Moses took the "tent" and pitched it for himself..." So the Hida explains that TENT [ohel] is from the root OHR [light] as written: (Iyov 29:3) "when He lit His candle over my head..." And he is an "eternal servant" - since he RETURNS us these "lost lights" every Shabbat. This is also the secret of the Alef Zeira [small alef] in the beginning of Leviticus - VAYIKR-a__ויקר-א "And G-d "called out" to Moses..." When the midrash says that Moses said to Hashem: Who am I, what am I that I should be called by G-d, it was simply a "coincidence" [MiK-Re-H, can be rearranged to spell "Rak Mei'Hashem" ['מקרה = רק-מה] = only from Hashem] as he was the humblest man in the world. So the holy one blessed be he answered him: "since you are so humble, so shall you be 1000 times." וכן גם בשחרית אנו מחזיקים לו טובה באמירת: ישמח משה במתנת חלקו כי עבד "נאמן" קראת לו, כליל תפארת בראשו נתת לו כי במעשה העגל כתוב: וַיִּתְנַצְּלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֶדְיָם מֵהַר חוֹרֵב ומסביר רבינו החיד"א, שהפסדנו את "האורות" האלו ובא משה ולקח אותם, שנאמר: וּמשֶׁה יִקַּח אֶת הָאהֶל ומסביר שאוהל, פירושו "אור" כמו (איוב כט,ג) "בהילו" נרו עלי ראשי, לאורו אלך חושך - והוא עבד "נאמן" משום שהוא "מחזיר" לנו את אותם "האורות" [נשמה יתירה של שבת] שהפסדנו. וזה סוד ה-אלף זעירא [קטנה] של מילת "ויקרא" אל משה, שאמר משה רע"ה להקב"ה: "מי אני ומה אני שתקרא לי"? ולכן הקטין את האלף להראות שבמקרה [מקרה=רק-מה'] קרא לו הקב"ה [כדרך ענותנותו]. ענה לו הקב"ה: אתה ענו, אתה תהיה פי 1000 And the Hida further wrote in the name of a midrash [see Rashi in the name of Sifri] on the verse: (Devarim 1:11) May Hashem, the G-d of your forefathers, add to you - "a thousand times yourselves..." [this is the secret of the THOUSAND LIGHTS!] [Moshe] replied to them: "Until this point it is "mine" - but He will bless you as He spoke to you!" ועוד כתב החיד"א וגם רש"י מזכיר אותו בשם הספרי על הפסוק: (דברים א,יא) ה' אלוקי אבותיכם, יוסף עליכם ככם "אלף פעמים" [זה סוד האלף אורות!] אמר להם [משה]: עד כאן משלי, מכאן ואילך של הקב"ה...ויברך אתכם כאשר דיבר לכם. -עד כאן
